צוואר הרחם – בדיקת פאפ ו-HPV בגיל המעבר

אלגוריה לצוואר הרחם

גילוי מוקדם של שינויים בתאי רירית צוואר הרחם (זמן רב לפני הופעת מחלה) וטיפול מתאים, יביאו במרבית המקרים, להחלמה מלאה.

להפתעתי אני פוגשת נשים רבות בגיל המעבר, שנמנעות מבדיקה גינקולוגית שגרתית ומבדיקות הבאות למנוע התפתחות סרטן צוואר הרחם (שלהלן). חושבות שעם סיום פרק הפריון והילודה בחייהן, אין יותר טעם במעקב גינקולוגי שגרתי, אלא אם הופיעו סימני מחלה המחייבים בירור. אחרות – נמנעות מכך כי הבדיקה מביכה אותן או כי הן חוששות מכאב.
פנייה לגינקולוג/ית אינה אומרת בהכרח טיפול הורמונלי, אלא דאגה לבריאותנו, בתקופה בה מתרחשים שינויים גופניים. גילוי מוקדם של ממצאים חשודים, באמצעות בדיקה פשוטה, חשוב לשמירה על איכות החיים ואף עשוי להציל חיים. מומלץ להיבדק עם הופעת שינויים בסדירות/אופי המחזורים.
מעקב שגרתי כולל:

  • בדיקת רופא נשים אחת ל 6-12 חודשים
  • אולטרסאונד אגני
  • בדיקת HPV DNA (לזיהוי וירוס הפפילומה האנושי) בשילוב בדיקת פאפ סמיר (לאיתור שינויים בתאים) – אחת ל-3 שנים, או בהתאם להמלצה רפואית

צוואר הרחם (Cervix)

החלק הצר והתחתון של הרחם, המחבר בין גוף הרחם לבין הנרתיק, חלקו התחתון בולט לתוך הנרתיק. מיקום זה מאפשר לצפות בו בבדיקה גינקולוגית אך גם חושף אותו לזיהומים שונים העוברים בעיקר במגע מיני.

צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם מתפתח באיטיות ובשלבים, אותם ניתן לזהות בבדיקות סקר, הניטלות בבדיקה גינקולוגית שגרתית. בתחילה מדובר במצב טרום סרטני בדרגה קלה, אשר יכול להתפתח למצב טרום סרטני בדרגה מתקדמת ולשינויים סרטניים. שינויים טרום סרטניים בדרך כלל לא מלווים בכאב או בתסמינים אחרים, ומכאן חשיבות בדיקות השגרה.
הגורם העיקרי למחלה הוא זיהום בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי – HPV.
שכיחות המחלה ומקרי המוות ירדו באופן משמעותי במדינות, כמו ישראל, שהקפידו להכניס בדיקות סקר לאבחון מוקדם ותכנית חיסון נגד HPV, ועומד על 5 מקרים ל- 100,000 נשים.

המחלה נדירה לפני גיל 20, מאובחנת לרוב בנשים באמצע החיים (צעירות מגיל 50) אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר. ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 65, או בהתאם להנחיה רפואית.

נגיף הפפילומה האנושי (HPV – Human Papilloma Virus)

נגיף הפפילומה עובר מאדם לאדם, לרוב במגע מיני, או בזמן מגע אינטימי בין עור לעור. כ-80% מהאוכלוסייה, הפעילה מינית, תיחשף במהלך חייה לנגיף הפפילומה. אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף, או שהיא תחלוף מבלי שיווצר שינוי בתאים. זיהום בנגיף הפפילומה אמנם נחשב תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן.  במקרים מעטים בלבד יגרום הנגיף לשינויים בתאים שיתקדמו לשינויים טרום ממאירים בשלבים שונים, וללא טיפול, גם לסרטן.

מוכרים למעלה מ-150 זנים שונים של הנגיף שכ-40 מתוכם אופייניים לאברי המין:

  • חלקם נחשבים לבעלי סיכון נמוך (כמו 6 ו-11), הגורמים למחלת המין השכיחה קונדילומה, שסימניה החיצוניים הם יבלות באברי המין. זנים אלו לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן.
  • זנים אחרים נחשבים לבעלי סיכון גבוה (במיוחד 16; 18; 31; 33; 45) משום שהם קשורים בהתפתחות של שינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. בנוסף לכך, הם עלולים לגרום (בנשים ובגברים) לסרטן  גם באברים אחרים כמו: ברקטום, בפי הטבעת ובלוע.

תסמינים המצריכים בדיקה גינקולוגית

שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעתים הם מתגלים בבדיקה גינקולוגית שגרתית.
התסמינים המעוררים חשד ומצריכים בדיקת רופא/ת נשים:

  • דימומים לא סדירים
  • דימום לאחר מגע מיני
  • דימום לאחר שמחזור הווסת פסק לחלוטין (מנופאוזה)
  • אי-נוחות במהלך קיום מגע מיני
  • הפרשות חריגות מהנרתיק

פעולות להפחתת הסיכוי להדבק בנגיף

אנשים רבים שנדבקו בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) אינם מראים כל סימן או אינם סובלים מתסמינים, כך שייתכן שאינם יודעים שנדבקו בו, ולא מודעים לכך שהם עלולים להעביר את הווירוס לאדם אחר.
הפעולות שיפחיתו את הסיכון שלך להדבק:

  • צמצום מספר הפרטנרים למגע מיני
  • שימוש בקונדום (אם אין לך בן זוג קבוע) יכול להפחית את הסיכון להידבקות,למרות שההגנה הינה חלקית וההדבקה יכולה להתבצע במגע עור לעור, באזורים שאינם מכוסים עם הקונדום
  • הפסקת עישון תפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות המחלה
  • חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, לנשים עד גיל 45

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם

בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם כוללות:
1. בדיקת פאפ סמיר (Pap Smear – משטח מצוואר הרחם) – לאיתור שינויים בתאים ואיפיונם
2. HPV-DNA – בדיקת גנטית לאבחון נוכחות נגיף הפפילומה האנושי וסיווגו לפי תתי זנים ורמת הסיכון
הבדיקות כלולות בסל הבריאות, בכל קופות החולים, לנשים מגיל 25 ועד 65 – אחת לחמש שנים (ובכל גיל אם קיימת סיבה רפואית). מתבצעות כחלק מהבדיקה הגינקולוגית השגרתית, באופן שאינו כרוך בכאב או בהכנה מיוחדת (יש נשים שחשות אי נוחות קלה). לא ניתן לבצען במהלך הדימום הווסתי או אם ידועה דלקת בנרתיק. במהלך הבדיקה מוברש צוואר הרחם בעזרת מברשת עדינה, אשר מלקטת תאים שנשלחים לבדיקה במעבדה. בתחילה תבוצע בדיקת HPV-DNA לזיהוי נוכחות הנגיף בצוואר הרחם. במידה ותזוהה הדבקה בנגיף בעל סיכון גבוה, תבוצע גם בדיקת פאפ סמיר, באמצעותה ניתן לאפיין את התאים ולזהות שינויים בדרגות שונות.

משמעות תוצאה שלילית ותוצאה חיובית

תוצאה שלילית להימצאות של נגיף הפפילומה בבדיקה, משמעותה סבירות מאוד נמוכה שאותה אישה תפתח נגעים טרום סרטניים.
זיהוי של זנים בעלי סיכון גבוה בבדיקת HPV, במקביל לשינויים בתאים בבדיקת פאפ סמיר, מצביעים על סיכון מוגבר לשינויים טרום ממאירים וממאירים, ומסייעים בקבלת החלטה רפואית על הגישה הטיפולית והמעקב הנחוצים למניעת מחלה.
מרבית הנשים עם תוצאות משטח חריגות אינן מאובחנות עם סרטן צוואר הרחם, אלא עם שינויים מוקדמים בתאים.
במידה ומתקבלות תוצאות שאינן תקינות, האישה מופנית להמשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה (הסתכלות דרך מיקרוסקופ על צוואר הרחם) ובמידת הצורך גם ביופסיה (נטילת דגימת רקמה לבדיקה), במרפאת צוואר הרחם.

 

חיסון נגד HPV – גרדסיל 9

החיסון הוא אמצעי המניעה העיקרי, הזמין היום, נגד סרטן צוואר הרחם. ניתן מגיל 9 ועד 45, מצריך מרשם רופא וכרוך, בנשים בוגרות, בעלות הנקבעת ע"י קופת החולים המבטחת.
החיסון יעיל לפחות ל- 15 שנים, כנגד 9 זנים של וירוס הפפילומה (31,33,45,52,58,6,11,16,18 ) הגורמים לכ- 90% מהיבלות בדרכי המין ולכ- 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. הוא מונע הדבקה עתידית של המחוסנת בזני הנגיף הכלולים בחיסון, אך אינו מגן בפני זנים אחרים של הנגיף ולא מרפא נגעים קיימים בצוואר הרחם. ניתן בהזרקה לשריר הזרוע העליונה, בשלוש מנות: בזמן שתבחרי, חודשיים לאחר המנה הראשונה וחצי שנה לאחר המנה השנייה.
מכיוון שהחיסון פועל רק נגד חלק מזני הנגיף הגורמים לסרטן, הוא לא מהווה ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם ואינו תחליף לבדיקות לגילוי מוקדם. לכן התמידי בשגרת בדיקות הסקר גם לאחר קבלת החיסון.

תופעות לוואי אפשריות

בדומה לתופעות לוואי ,שיכולות להתרחש לאחר כל חיסון אחר, גם לאחר קבלת חיסון זה ייתכנו תופעות לוואי, לרוב קלות וחולפות זמן קצר לאחר החיסון.
תופעות מקומיות – אודם, כאב ונפיחות באזור ההזרקה
תופעות כלליות – עליית חום (מיום החיסון ועד 15 ימים לאחר מכן), כאבי ראש, סחרחורות, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים ומפרקים, בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן.
לעיתים נדירות – תגובה אלרגית

גילוי מוקדם וטיפול בזמן – ימנעו התפתחות גידול סרטני בצוואר הרחם.
אז אם לא נבדקת, זה הזמן שלך. צרי קשר עם הגינקולוג/ית שלך, תאמי בדיקה ותזכירי לה/לו לקחת את בדיקות הסקר הללו. בהזדמנות זו קחי איתך את החברות שלך. תעשי להן שירות מצוין 

בריאות שלמה

 

אשמח לפגוש ולהכיר אותך באחת מתוכניות הדגל שלי
רוצה לשמוע על שיטת העבודה שלי? – לחצי כאן

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Pin It on Pinterest

Share This
דילוג לתוכן