טיפול הורמונלי בגיל המעבר – התועלת והסיכון הפוטנציאליים

תוצאות מחקר Women's Health Initiative   (WHI) שהתפרסמו ב-2002 הפחידו נשים ואנשי רפואה משימוש בהורמונים. עקב כך נשים רבות נמנעו מטיפול הורמונלי, חלקן סבלו מגלי חום והזעות ליליות חמורות ללא הקלה עד שהתסמינים חלפו מעצמם, לעיתים כעבור שנים. מאז למדנו רבות על הסיכונים והתועלת של טיפול הורמונלי בגיל המעבר (HT- hormone therapy), תוכלי למצוא את עיקרי הדברים בפוסט הזה.

פוטנציאל התועלת בטיפול ההורמונלי

בטווח הקצר

מחקרים קליניים רבים הוכיחו שטיפול הורמונלי הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר להקלה על תסמיני גיל המעבר כמו: גלי חום, הזעות ליליות, שינויים במצב הרוח, יובש נרתיקי ועוד. אם גלי חום מעירים אותך בלילה טיפול הורמונלי יכול לשפר את השינה והעייפות שלך, את מצב הרוח, היכולת להתרכז ובאופן כללי את איכות חייך. טיפול הורמונלי מטפל גם ביובש נרתיקי ובכאב במגע מיני הקשורים לירידה ברמת ההורמונים בגיל המעבר וכן בהקלה על שלפוחית שתן רגיזה, דחיפות במתן שתן ודלקות חוזרות בדרכי השתן.

בטווח הארוך

טיפול הורמונלי מפחית את הסיכון שלך:

• לאוסטאופורוזיס ושברים, בכך שהוא משמר את צפיפות העצם
• למחלות לב וכלי דם, בתנאי שתתחילי את הטיפול עד 10 שנים לאחר המחזור האחרון ועד גיל 60.
• להיחלשות שרירי האגן, צניחת אברים (שלפוחית שתן, רקטום, נרתיק) ודליפת שתן.
• לסרטן המעי
• ויש לו תרומה במניעת סכרת מסוג 2.

ארגוני הבריאות השונים מסכימים שמרבית הנשים הבריאות שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר, יכולות לקבל טיפול הורמונלי להקלה על תסמיני הגיל, אם הן בוחרות בכך.
מטרת הטיפול היא לתת לאישה את המינון הנמוך האפקטיבי שמספק לה את היתרונות ומצמצם את הסיכונים.

תופעות לוואי אפשריות
כמו כל טיפול תרופתי, גם הטיפול ההורמונלי יכול לגרום לתופעות לוואי אשר בד"כ משתפרות עם הזמן. לכן, אם תוכלי, רצוי שתתמידי בטיפול לפחות למשך 3 חודשים. אם את חווה תופעות לוואי קשות או שהן נמשכות מעבר ל-3 חודשים דברי עם הרופא/ה המטפל/ת שלך. הפחתת המינון ההורמונלי או שינוי דרך הנטילה לעיתים קרובות מפחיתים את תופעות הלוואי.
תופעות הלוואי השכיחות הן: רגישות ו/או הגדלת שדיים, בחילה, דימום לא סדיר או הכתמות דמיות, ונפיחות.
אם את סובלת מבחילה נסי ליטול את הטיפול ההורמונלי עם האוכל, זה יכול לעזור.
נשים רבות מאמינות שטיפול הורמונלי יגרום להן לעלות במשקל, אך זה לא הוכח מחקרית. את יכולה לעלות במשקל בגיל המעבר ולאחריו, אך זה קורה לרוב ללא קשר לנטילת הורמונים. פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה יסייעו לך לרדת במשקל.

פוטנציאל הסיכון בטיפול הורמונלי

טיפול הורמונלי, כמו כל טיפול תרופתי, כרוך בסיכון פוטנציאלי. עבור נשים בריאות, צעירות מגיל 60 החוות גלי חום מטרידים וטרם חלפו 10 שנים מהמחזור האחרון שלהן, התועלת של הטיפול ההורמונלי תעלה, באופן כללי, על הסיכון.

• טיפול הורמונלי יכול לעלות במקצת את הסיכון לשבץ או קרישי דם ברגליים או בריאות (בעיקר אם יילקח בבליעה).
• טיפול משולב של אסטרוגן ופרוגסטרון, לנשים עם רחם, לא מעלה את הסיכון לסרטן הרחם.
• טיפול הורמונלי משולב, אסטרוגן ופרוגסטרון, יכול להעלות במקצת את הסיכון לסרטן שד, אם יילקח למשך יותר מ 4-5 שנים.
• שימוש באסטרוגן בלבד (לנשים ללא רחם) לא מעלה את הסיכון לסרטן שד אם יילקח למשך 7 שנים, אך יעלה את הסיכון בטיפול ממושך יותר.
• מחקרים מראים שטיפול הורמונלי יכול להשפיע לטובה על הלב אם תתחילי אותו לפני גיל 60 ועד 10 שנים מהמחזור האחרון. אך אם תתחילי את הטיפול מאוחר יותר זה יעלה קצת את הסיכון שלך למחלה לבבית.
• מחקרים לא הראו עלייה בסיכון לתחלואה לבבית, לקרישי דם או לסרטן השד בנטילת טיפול הורמונלי מקומי בנרתיק.

מה שנלמד עד כה על התועלת והסיכונים נובע ממחקרים שבוצעו בקרב קבוצות גדולות של נשים, אך את אינדיבידואלית. רק לאחר שתדוני לעומק, עם הרופא/ה המטפל/ת והאחות המלווה, על גורמי הסיכון הייחודיים לך, התועלת שהטיפול יעניק לך, איכות החיים והעדפות שלך, רק אז תוכלי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך.
אשמח ללוות אותך בתהליך.

אם המידע הזה עשה לך סדר בדברים ואת חושבת שהוא יוכל לסייע גם לחברות שלך, את מוזמנת להעביר להן את הפוסט

מקורות ידע: https://thebms.org.uk/