גיל המעבר

גיל המעבר הוא זמן של שינוי טבעי בחיי האישה. התוצאה שלו היא סיום המחזור החודשי ותקופת הפוריות.
בישראל, בכל זמן נתון, כמיליון נשים בגיל המעבר המוצאות את עצמן בתקופה מורכבת בהיבטים שונים.
רבות מאיתנו נכנסות אליו מבלי להבין מה קורה לנו. מופתעות ולא מקשרות בין התסמינים שאנו חוות לגיל ולשינויים הורמונליים.

במובנים רבים, גיל המעבר הוא היפוכו של גיל ההתבגרות. כשנכנסנו לגיל ההתבגרות, לפני עשרות שנים, ייצור הורמוני המין בשחלות, אסטרוגן ופרוגסטרון, הביא למחזור חודשי ולפוריות. סערת הרגשות והתסמינים המטרידים שאפיינו את התקופה מוכרים לכולנו. בגיל המעבר מתרחש תהליך הפוך בו חלה ירידה בייצור הורמוני המין הגורמת למיכלול שינויים ותסמינים. כל אחת מאיתנו תחווה אותם בדרכים ובעצמות משתנות. המוכרים הם: גלי חום, הזעות, חרדה, שינויים במצב הרוח, ירידה בחשק למין ועוד.
ההבנה שגיל המעבר הוא שלב טבעי ובלתי נמנע לא אומרת שיש להפחית במשמעות התסמינים שאנו חוות והשפעתם על איכות החיים.
נהפוך הוא. אין סיבה שנשאר לבד במצוקה, ללא מענה ונמשיך לסבול. יש דרכים רבות ומגוונות שיכולים לסייע לנו להתמודד עם התסמינים. להפחית משמעותית את העצמה והתדירות שלהם ואף להשתחרר מהם לחלוטין.

שלבי גיל המעבר

גיל המעבר הוא לא רק נקודת מפנה שניתן לסמן בלוח השנה, אלא מעבר הדרגתי שלוקח שנים. לתקופה שלושה שלבים: שלב מקדים, סיום המחזור הווסתי והשנים שלאחר מכן.
הביטוי 'גיל המעבר' שהושרש בארץ לא מבטא במדויק את שלושת השלבים הללו. מכיוון שטרם נמצאה לכך מקבילה  בעברית אגדיר את התקופות השונות במונחים רפואיים  שמקורם בשפה היוונית.  מנופאוזה mens (חודש) + pausis  (הפסקה)  = הפסקת המחזור החודשי.

שלב ראשון בגיל המעבר – פרי מנופאוזה (טרום מנופאוזה)

בשלב ראשון זה מתחילה ירידה הדרגתית בייצירת והפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון. תסמינים מתחילים להופיע בתדירות ובעצמות משתנות. מחזור הווסת ממשיך אך יכול להיות לא סדיר.
פרי מנופאוזה יכולה להתחיל מוקדם בגיל 35, אך אצל מרבית הנשים מתחילה באמצע עד סוף שנות הארבעים.  נמשכת לאורך תקופה לא מוגדרת, ממספר חודשים ועד שנים לפני תום המחזור החודשי. בממוצע בין 2-4 שנים.

כיצד תדעי שאת בתקופת הפרי מנופאוזה?

אין בדיקה אחת שתאבחן אם אנו בגיל המעבר או לא.
בגיל 45 ומעלה בדיקת דם להורמונים לא מדוייקת כי  בתקופה זו רמתם משתנה לעיתים קרובות. הבדיקה תבטא את רמת ההורמון רק ברגע נטילתה ואין קשר בינה לבין נוכחות תסמינים או צורך בטיפול.
האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות סקירת העבר הרפואי של האישה, דפוס מחזורי הווסת והתסמינים שלה.

התבונני בתסמינים וחפשי רמזים: האם התסמינים שלך חדשים? חלקם מוכרים לך אך הוחמרו לאחרונה? לא צפויים ולא יציבים? דפוס מחזורי הווסת שלך משתנה מבחינת התדירות ועצמת הדימום? אם כן, זה יכול להעיד על כך שאת בתקופת הפרי מנופאוזה וחווה תנודות ברמת ההורמונים.

בנשים צעירות מגיל 45 בדיקת דם להורמונים תסייע לאבחון גיל המעבר, הגורם לכך ובהתאם לצורך ברור פוריות.

אין סיבה שאיכות החיים והבריאות שלנו יפגעו

תסמיני 'גיל המעבר' משתפרים, לעיתים קרובות, עם שינויים באורח החיים כמו: תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון. בנוסף יסייעו גם תרופות ללא מרשם, תרופות מרשם הורמונליות ולא הורמונליות, רפואה משלימה ורפואה אלטרנטיבית.
התייעצי עם אנשי מקצוע, שזה תחום עיסוקם,רצוי כבר בשלב מוקדם, עם הופעת התסמינים.

מעבר לשונות בה התסמינים באים לידי ביטוי, כך גם ההתייחסות של כל אחת מאיתנו לתקופה הזו. אני פוגשת נשים שמפחדות מהתסמינים ואחרות שחוששות מהמחצית השנייה של החיים. במקביל שומעת נשים המאמינות שהשנים שלאחר גיל המעבר הן תקופה של שיחרור ממחוייבויות. נשים שחוות חיבור לשאיפות והזדמנויות להגשמה עצמית. מחקרים מראים שלהתייחסות איתה ניכנס לתקופה הזו השפעה משמעותית על האופן בו נתמודד עם השינויים. מכאן שידע והכנה מוקדמת יעזרו לנו לעבור אותה בקלות יותר ולצמוח משם.

שלב שני בגיל המעבר – מנופאוזה

סיום של המחזור הווסתי. נקודת זמן בה חלפו 12 חודשים רציפים לאחר הווסת האחרונה.
היא מוגדרת בהסתכלות לאחור ומתרחשת בסביבות גיל 46-56. בשלב זה המחזור מסתיים לחלוטין,
אין יותר ביוצים ואין הריונות.
נשים מעשנות עשויות להגיע למנופאוזה כשנתיים מוקדם יותר מאשר אם לא היו מעשנות.

מנופאוזה מוקדמת

נשים בתחילת שנות הארבעים, ואף צעירות יותר, החוות תסמינים האופייניים לגיל המעבר והפסקת המחזור, יכולות להיות במצב הנקרא מנופאוזה מוקדמת.
הסימן הראשון לכך יכול להיות שינויים במחזור החודשי או הפסקתו כליל.
זה קורה לעיתים מסיבה לא ידועה או בעקבות טיפול תרופתי כמו כימותרפיה, הקרנות לאגן, הפרעות גנטיות, דלקות וניתוחים (כמו ניתוח לכריתת הרחם ו/או השחלות).
למנופאוזה מוקדמת יכולות להיות השלכות קצרות וארוכות טווח. קצרות טווח על הפוריות והופעת תסמיני 'גיל המעבר' והשלכות ארוכות טווח – גופניות, מיניות ורגשיות.
נשים רבות בגיל הזה מרגישות צעירות מידי למנופאוזה והמחשבה על איבוד הפוריות יכולה להיות מטלטלת.
קיימות אפשרויות טיפול יעילות להתמודדות עם התסמינים ולשמירה על הפוריות ועל הבריאות בטווח הארוך.
אז אם עברת או שאת מיועדת לעבור התערבות רפואית שעלולה להשפיע על התפקוד השחלתי ו/או אם את חוות בפתאומיות תסמינים סוערים, יותר מנשים בגיל המעבר שחוות זאת באופן טבעי והדרגתי, פני בהקדם לרופא/ת נשים לאבחון, קבלת החלטות טיפוליות ומעקב.
האבחון יתבצע באמצעות בדיקת אולטרא סאונד לספירת זקיקים בשחלות ובדיקות דם כמו: להריון , AMH (מדד לרזרבה השחלתית), הורמון FSH, רמת  אסטרוגן ותפקוד בלוטת התריס.

 שלב שלישי בגיל המעבר – פוסט מנופאוזה

שלב המתחיל משנה לאחר המחזור האחרון ונמשך לאורך שארית חיינו.
מאחר שההורמונים התייצבו כעת ברמתם הנמוכה, התסמינים שהיו לרוב חולפים בהדרגה. אם זאת, יש נשים שממשיכות לחוות גלי חום ותסמינים אחרים גם בתקופה זו.

בשל הפסקת השפעתם המגינה של ההורמונים הנשיים על בריאותנו חשוב, במיוחד בשלב זה, לשמור על הבריאות הכללית עם דגש על בריאות העצם, הלב וכלי הדם ואברי האגן (שלפוחית שתן, נרתיק).
ניתן לשמר ואף לשפר את הבריאות ולמנוע תחלואה באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, מעקב רפואי וטיפול בהתאם לצורך.

מידע נוסף על גיל המעבר וההתמודדות עם התסמינים האופייניים תמצאי בפוסטים הבאים.

אם הפוסט הזה עשה לך סדר במושגים ואת חושבת שהוא יכול להועיל לנשים נוספות את מוזמנת להפיץ אותו גם לחברות שלך.